17
יול
2018
0

עיכובים הם עצם החיים-

============================================================================

שמתי פה שיר רוחני, סיפור למעשה הבנת החיים ועצות מעשיות. איזה עניין מוצא חן בעיניך?

סיפור מעניין של אספן מקצועי

נושא: לאסוף את פיסארו

https://www.youtube.com/watch?v=AVhe56lGwwk&index=3&list=PLa5k3liRsyeTKc3Ihk4lYrDcE1CquoawE

=================================================================================

An important international study concerning home injuries and their prevention:

http://www.scielo.br/scielo.php?pid=S0021-75572005000700004&script=sci_arttext&tlng=en

==================================================================================

[7004] להגיע שמה

מגדלים השמימה

לא קונים בשוק

צריך לשחות

במים סוערים

וגם להיות

ברגליים בקרקע

תוך רעידות אדמה

כנגד

מרוץ השנים

שחולפות

כהרף עין

ואנו מתפלאים

איפה ואיפה

הדרך לגן?

 

המשך….

[E920] עיכובים הם עצם החיים

התקדמות בכל נושא כולל מספר סידורים דרושים להגיע למטרה. ואלו בדרך כלל לא הולכים חלק. ולמה? מפני שהמעגל של חיינו שונה מהשני, של הפקיד או העובד שנדרש לעשות את תפקידו. לזה יש עולם משלו, בסדר עדיפויות אישית. ונוסיף יכולתו כמו בן אדם או במסגרת שהוא נמצא. ועוד, יש אנשים אחרים שרוצים טיפול של דברים חשובים להם, בודאי שלא זהים לאלו שלי אישית.

ואפשר להוסיף כחלק של תהליך עשייה מניעים אישיים כולל עצלנות ליום זה דווקא או יותר תקופתי מפני שהוא נמצא במצב מיוחד. יכול להיות עניין של כבוד לעשות עצמו קשה ומקפיד על פרוצדורה ביורוקרטית. יתכן אינטרס לקבל שוחד ומעקב על מנת לזרז את העסק. וכך זה בהרבה מקומות בעולם שפקידים מקבלים משכורת נמוכה.

האיש שאנחנו מבקשים משהו יכול להיות גם כן נגדנו באופן גזעני או עבור פולחן דתי נגד הלא מאמינים כמו הדת שלו. על זה יש סיפורים הרבה.

מכיוון זה או אחר כל עוד שיש לנו מושג יותר ברור על תהליך של התקדמות בעשייה הגענו למסקנה ברורה של עיכובים בעצם של כל תהליך. או שלא עושים מה שהוא ישר או עקב מניעים של חשק, כסף, זמן יכולות וכדומה. העולם פשוט לא זז לפי רצוננו אלא תלוי בגורמים שאנחנו לא שולטים בהם. ויוצא מזה שעלינו להיות ערוכים לטיפול בבעיות בדרך. רצון להתקדם על ידי מאמץ נוסף. דרך חילופית. משרד שני. ערעור נוסף לשלטונות. כמו עורך דין שיודע לכתוב עוד פעם לבקש ערעורים הלאה לבית משפט אזורי וכו' שמחפש תקדימים. שסומך על ניסיון של מומחים נוספים. הכול בהדרגה כמובן, למצוא את הכלי הנכון לבעיה המקומית. עדינות בשימוש של כוח, המינימום. ויודעים שהכול דורש מאמץ וכסף נוסף.

ונוסיף שצריך ההרגשה של שיתוף פעולה עם אנשים או גורמים בסביבה. אנחנו לא עובדים בוואקום כאיש בודד. אנחנו חלק של חברה מורכבת ומורחבת. כשיש צד של אי-צדק גם יש חוקים.

ועלינו לדעת גם כן שיש מצבים שיעלו יותר מדי ביוקר בתהליך של המאמץ. עלינו לשקול היטב כמה אנחנו מוכנים למאבק. אי-צדק קיים וזה קשה. אלימות הינה תופעה מתמדת. יש מספר גדול של מרושעים בעולם. של שלטונות רשע. כדאי לבחור הכלים, זמן ומקום של המלחמות.

 

[E921] השפעה של חסד על אדם

כשמזיזים העולם לגמול איזה שהוא חסד, זה נוגע בעצם הנפש של אדם אפילו שהוא לא מגיב או מרגיש. וזה חלק נלווה של מצוקתו האישית, הצורך הפנימי עבור משהו. ומצד הנותן החסד יש אותם עניינים בתהליך אבל הוא כן מרגיש יותר. המאמץ להציל השני עושה רושם פנימי. הגומל הוא מתחזק וזה די ברור.

 

 

 

PENSAMIENTOS © Copyright 2018 Hayim Abramson Bet El, Israel All rights reserved hayimphd@netvision.net.il

 

2
יונ
2015
0

שיר רגשות

אשיר שיר ישן חדשני

בקפיצה מקצה עולמי לקצה השני.

ברגשות מותרים אזרום בהזדמנות

ממחשבה ודיבור למעשה אדלג ברעננות.

ברגשות מותרים אזרום בהזדמנות

מקורות
עריכה: שושנה יונה מנשה.
השראה מהרצאה של אמונה אלון:
"מלכותי היתה קטנה ממני" רבקה מרים
[נולדה 1952] סופרת חשובה שכתבה הרבה ספרים
להערכה גדולה ופרסים חשובים.
רבקה מרים
ספר דברים פרק יג
(ח) מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ:
מזרחי על דברים פרק יג פסוק ח
(ח) מקצה הארץ זו חמה ולבנה וצבא השמים. שהן מהלכין מסוף העולם ועד סופו. בספרי. דאי אפשר לומר א"רחוקים" קאי, כאילו אמר, הרחוקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ, משום ד"מקצה… ועד
קצה", על כמותם וגודלם קמיירי, שפירושו, מסוף העולם ועד סופו, לא על המרחק (שבינם) [שבינך] לבינם, דאם כן, עד קצה הארץ מבעי ליה. ולפיכך פירשוהו על תנועת חמה ולבנה, כוכבים ומזלות, שמורה על (כמותה וגודלה, שהיא נמשכת) [כמותם וגודלם שהם נמשכים] מקצה הארץ ועד קצה הארץ,דהיינו מסוף העולם ועד סופו:
והשווה:
ספר דברים פרק כח
(מט) יִשָּׂא יְדֹוָד עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ
כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ:
לֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא וְלֹא עַל גַּבֵּי שְׁרַפְרַף וְלֹא
בְּמָקוֹם גָּבוֹהּ וְיִתְפַּלֵּל אֶלָּא בְּמָקוֹם נָמוּךְ
וְיִתְפַּלֵּל, לְפִי שֶׁאֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
[שֶׁנֶּאֱמַר, "מִמַעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'"], וּכְתִיב,
(שם קב) "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף".
ספר בית אלקים – שער התפילה –
פרק שמיני
ומקום התפלה שיהיה מקום נמוך למדו אותו (ברכות י' ע"ב) מדכתיב ממעמקים קראתיך ה' אדני שמעה בקולי וגו', שהכונה בו להורות על עוצם הכונה המחוייבת למתפלל בעומק מחשבת הלב, ולזה אמר
שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה', כי גם שמעלות האל ית' רבו מספר, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, עכ"ז הוא מצוי לאותם שמתפללים אליו בעומק מחשבת הלב, ולרמוז זה צריך שתהיה התפלה במקום נמוך, ואמר אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני, שמעה בקולי למה שקראתיך ה', ואחר כך ששמעת שאני קורא אותך, בקיצור דרך כוונתי היא שהתורה קרובה אליך מאוד. מזה והלאה יש עבודה מרובה, כמו שכתוב למתה פה. בכל מקום האמצאים ספר קומץ המנחה חלק ב – אות ע עיקר בנין האומה בגלות בעת הריחוק שאז הוא תכלית היגיעה ועבודה ושלימות העולם הזה כי כאשר הוא הכרה הברורה אז אין שם יגיעה ועבודה והולדת האומה שלימה שהוא מצד העבודה בבחירה הוא רק בעת הריחוק יותר ולכך היה לו קפיצת הדרך על דרך שאמרו ז"ל (ויקרא רבה י"ט, ב') הטיפש אומר אימת אני לומד תורה שבלבו של חכם וכו' ובאמת ארוכה מארץ מדה אבל ביד השם יתברך להקפיץ הדרך:
וכן באליעזר היה קפיצת הדרך כי זיווג האבות השלמת צורתם וזהו על דרך (קידושין ל' ע"ב) אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו' שההשלמה עזר השם יתברך למהר את הקץ. והוא אומר (דברים ל', י"ד)
כי קרוב אליך הדבר וגו'. וקבלת הברכות הוא דוגמת אין חוזק כחסידות בתחילתו ומיד אחר כך ויצא וכו' ערום וחסר כל עד שממשש בחושך ומגיע לתכליתו להזדווג בשכינה בשלימות הלב (שהוא הנעלם
ועלמא דאתכסיא) ושלימות המעשים הנגלים ועלמא דאתגליא שהם מדריגת רחל ולאה כידוע ומוליד שבטי יה רצה לומר מדריגות הנפשיות הראויות כפי שורש נפשו עד שכשהוא מגיע קרוב לסוף מדריגתו אז
חוזר ואור לו כימי קדם בארץ ישראל וגם זה על ידי רמאות בריחה מלבן ופחד מעשו עד שנשקט אחר כך:
(ועלמא דאתכסיא) ושלימות המעשים הנגלים ועלמא דאתגליא שהם מדריגת רחל ולאה כידוע ומוליד שבטי יה רצה לומר מדריגות הנפשיות הראויות כפי שורש נפשו עד שכשהוא מגיע קרוב לסוף מדריגתו אז
חוזר ואור לו כימי קדם בארץ ישראל וגם זה על ידי רמאות בריחה מלבן ופחד מעשו עד שנשקט אחר כך: (ברכות י’ ע”ב) מדכתיב ממעמקים קראתיך ה’ אדני שמעה בקולי וגו’, שהכונה בו להורות
על עוצם הכונה המחוייבת למתפלל בעומק מחשבת הלב, ולזה אמר שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה’, כי גם שמעלות האל ית’ רבו מספר, כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, עכ”ז הוא מצוי לאותם
שמתפללים אליו בעומק מחשבת הלב, ולרמוז זה צריך שתהיה התפלה במקום נמוך, ואמר אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני, שמעה בקולי למה שקראתיך ה’, ואחר כך ששמעת שאני קורא
אותך, בקיצור דרך כוונתי היא שהתורה קרובה אליך מאוד. מזה והלאה יש עבודה מרובה, כמו שכתוב למתה פה. בכל מקום האמצאים ספר קומץ המנחה חלק ב – אות ע עיקר בנין האומה בגלות בעת הריחוק שאז
הוא תכלית היגיעה ועבודה ושלימות העולם הזה כי כאשר הוא הכרה הברורה אז אין שם יגיעה ועבודה והולדת האומה שלימה שהוא מצד העבודה בבחירה הוא רק בעת הריחוק יותר ולכך היה לו קפיצת הדרך על
דרך שאמרו ז”ל (ויקרא רבה י”ט, ב’) הטיפש אומר אימת אני לומד תורה שבלבו של חכם וכו’ ובאמת ארוכה מארץ מדה אבל ביד השם יתברך להקפיץ הדרך:
וכן באליעזר היה קפיצת הדרך כי זיווג האבות השלמת צורתם וזהו על דרך (קידושין ל’ ע”ב) אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו וכו’ שההשלמה עזר השם יתברך למהר את הקץ. והוא אומר (דברים ל’, י”ד)
כי קרוב אליך הדבר וגו’. וקבלת הברכות הוא דוגמת אין חוזק כחסידות בתחילתו ומיד אחר כך ויצא וכו’ ערום וחסר כל עד שממשש בחושך ומגיע לתכליתו להזדווג בשכינה בשלימות הלב (שהוא הנעלם).